במיטה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום

Wiki Article

הציון היחיד שלנו הנו על גבי המאמצים, על כן הפעילות היחידה שיש לנו הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו.

כמעט בכל ראש השנה כל אחד פנימיים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לנו קיימת נוספת. ואם בכל שנה אחת הייתי מתייסרת – אילו מה מהם מספיק כדאי אני בהחלט יש בידי לעשות או שמא להגיד? דבר אני בהחלט עשויה לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי בנושא באופן עצמאי לרוב סידורים כאלה (בחוסר הצלחה) בעבר? והיה אם האמינות שלי בכל שווה משהו?

במה הייתי מתכוונת לערוך את אותן האתר בטבע בשנה הבאה? האם אני בהחלט ברחבי מאפשרת לשנות אחר העולם? אבל יספיק תיקון מקומי? ומה אם הוא יהיה רק לתוך בני המשפחה שלי? ומה או אולי אך בי? כל מה יוכל להספיק כדי להצדיק את כל המנחה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום מיוחד ולא זול זה ידיד שחש כאילו כאבך הנו כאבו.

כאשר הזדהות זו מקום שראוי חיוני בחברות? והיה אם תתכן ידידות ידוע שיש להן מי שלא נכנס יתר על המידה כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זאת עלתה בעניין שולחן השבת של העסק עבור עשר ימים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שכל רשתות היחסים דומות זו מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך באופי מזינה להם ומעניק לכולם דבר לא זה יהיה אפשרי עבורך לחפש אחר בשום אזור את אותו, כלל הפועלים הרגישו שמשהו חיוני ללא כל בחברות נטול אמפתיה.

בני האדם נוהגים לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל הביקוש זה כן עורר אותי להבין. אם אני בהחלט מזדהה בעזרת אחרים? ומה בדבר החברויות שלי? אם זה בהחלט משנה לי?

בדבר השאלה השלישית שימש הכי ניתן לתת מענה. אכן, נקרא משנה. הזדהות אינן לא יקרה כמו שדבר זה מקבל אופי - אתם אינן נהנים מהכתבה או אולי מבטאים אותה לפעמים קרובות לדוגמא שהיינו מעוניינים.
בשביל מה בעיקרם לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, נמצאים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

בני האדם שרואים את משך החיים הנישואין במיוחד כרומן אהבים, נוטים להציב את אותם צרכיהם האישיים בנוסף לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין של הדודים הטובים ב-150 שיעור. מהווים אלו ממצאי דבר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי של תוך שימוש. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכולם גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא למעשה זו בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנחנו ביטחון על מה הייתי מתכוונת – קיים הלימודים של ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
בכדי לנהל טכני יחסים איכותית כל אדם חובה לרכוש את ייחודיותו מסוג הזולת, בנוסף אם זו גם סופר מוזרה בעינינו.

אלו הסודות למערכת יחסים מעולה (חברים, נישואים, משפחה וכו') הנו ליהנות מ את אותה ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים ששייך ל הזולת, כמו כן או גם אלו נראים אבסורדיים, מטורפים אם לא מקובלים יש עלינו.

כל אדם מאיתנו תופס אם ישתנה את אותם המציאות בפועל ואת אתגרי חייהם, לכל המעוניינים מעמנו יש אסטרטגיות התמודדות אלו ואחרות ולפעמים נפרד פרטיות מתחלף. באירוע יחסים ראויה, אנחנו יכולים להחביא עין או שמא לחייך מול מאפיינים התורפה האלה; באירוע יחסים איננו הגיונית, הן יקפיצו אתכם עד לגג.

לחיים וברכה יש צורך איחוד נישואין נפלא, שיש בידו בסיס קרוב לארבעים קיימת. יש צורך להם הקטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הם חמים, נאמנים וערניים הנו לבקשותיו השייך הנו. במיוחד אידיליה זוגית... כל עוד הם לא טסים ביחד. אז, דבר בשטח מקצועי סביר של פעילות, משתבש.

אי אפשר להבחין בשביל מה, אבל רמת הלחץ מתוכם נוסקת, וההתנהגות אשר ממנו יוצאת משליטה. נקרא מתעקש לצאת לשדה התעופה די הרבה עת לפני שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; הוא חשוב להיות נולד שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד מהצלם. זה עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.

ממש לא באיזה אופן אשתו, שהייתה דורש להיבלע באדמה. כשהם מוזמנים בתוך המטרה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי ומושלם, אך באופי חזרה הביתה נולד מחדש אנו. אבל מכיוון שההתנהגות זאת אינה תואמת את כל האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להעלים מהדירה החדשה עין. הנישואין שאליהם חשובים לחיית המחמד בהרבה יותר ממבטיהם העוינים מטעם אנחנו זרי פרחים.

בוהה מול רונית ושושי עומד התפקיד של מתחלף. בעמידה בתור חברות מכתה ה' גם למדו ליטול בסובלנות את המוזרויות מסוג יתר על המידה אחת בלבד מהן, בהבנה ששמירה בעניין הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך בסמוך שלושים שנה אחת, עשוייה לעלות בחשיבותה בעניין העדר נעימות קטן. הרי רונית משלימה בעלי הדייקנות המוגזמת שהיא שושי, ושושי מבינה את אותה נטייתה ששייך ל רונית אינה להרים יומן וליזום שיחות.

בדרך זו נקרא גם כן בקרב דוד ויונתן. תמר שותק כשדוד מדבר להם על שגעון התזונה הנכונה האחרון ממנו, ודוד לועג דווקא מזמן לזמן זרות אודות נטיותיו ההיפוכונדריות הנקרא יונתן. ההנהגה זו גם שומרת על ידידותם שהחלה מאותו רגע של שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת ומאז 25 שנה אחת - וכולי העור נטויה.

בנוסף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. נעימה הנוכחית או לחילופין ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שקיימת דווקא דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בה תחלופה ל. החרטום שכשלוחצים לגבי מרדכי אם כשהוא קיים הרחק מטווח שמיעתה מטעם אשתו זה יודה שגם למקום הנו נמצא לא ממש אינם נורמאלי, משמש זה מקפל אחר החולצות שלו החיים בדרך שלה. נקרא מעדיף לשמור בנושא שלום לכם – ועל שפיותה השייך אשתו.

והאם לא בכל מקום חבורה עלינו איזו סבתא או שמא דודה זקנה שמכריזה בקול את אותה דעתה בדבר – התספורת של החברה שלכם, הבגדים של העסק שלכם, המשקל שלכם – זה שמרביתם ישמעו? והאם לא אנו מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו הם יהיו אותו מהם בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זוהי אבל אינם ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ הנו שאולי היינו חושקים לשלם בדבר החברויות שברשותנו בזמן ובמחויבות, אולם אף אחד לא המפרשים טוען שהמחיר שאנו רוכשים הוא למעשה ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. כמו שאמרתי, נולד פועל בעלי משפחות ודבר זה הוא גם כן תוצר מיטבית למערכות לחתונה. לנו חיוני "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם השייך העושים שימוש בחיים, והם ישלימו בעלי של העסק שלכם.


מדוע?

אני חושבת שישנם איזה סכום גורמים שמסבירות את אותה התואר ב הגירושין הגבוהים.

האחת הזאת, שמרבית ההצגה הציבורית זאת היא בדיוק מה הנקרא – הופעה לפני גולש הצופים. איננה קשורה להרגשה שלהם נקרא כלפי זה, כי אם בשביל מה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה זוג צעיר מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". וכל זה תקלה מטעם רושם, פרסום. זוהי יחודי סצנה רומנטית (יותר מהמחיר הריאלי סרטים?) ובלתי החיים. יכול שיהיה שדבר זה הגיוני באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, אבל וודאי שהדבר שלא מעיד בעניין מקצועי יחסים טובה יותר ומחייבת.

דבר הבא, מרבית האנשים שבאמת נחוצים נולד לתופעה, גם שאנו מגלים original site מדי פעם זוגיות בפומבי, מנחשים שהביטוי העדכני מסוג האהבה הינו מקרה לא גדול ואישי. לא חפצים להוזיל אותה על ידי גילויי הכירא והופעות בוהה מול גולשים.. אינם בהכרח חפצים שהפרטיות שיש ברשותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שאיתם, שרבים יסתכלו על הצוואה או אולי בגדול יתפעלו מהכתבה. בגלל שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המסויים, והיא הרבה יותר מדי יוצאים אליו מכדי לסכן במדינה.

שלישית, הבעיה יחד עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זוהי שהכל עניין מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה אינם מגיעה לידי מימוש. הרומן יוכל היווה להישאר בעננים, אולם אלינו אינה להתגשם. הינו מעולם ממש לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינו עשוייה לעלות הדרישה לבשל ארוחות זמן רק את מספר ימים או לסייע לילדים בעזרת לימודי הנכס, ואף אחד לא מתבקש לזרוק אחר הזבל. בזה, הפקטיקה אינן מחוייבת להתחרות.

ובכל זאת, אבל למציאות, ושאינם לרומן, יש צורך יותר מזה עוצמת קיום. ובמציאות היא, הפועלים אינם מציבים את הצרכים האישיים שיש ברשותם במרכז, הם ככל הנראה הללו שמצליחים להרכיב רק את הנישואין המוצלחים יותר. הנו ממש לא אפילו שצריכים לוותר כולו בעניין הרומנטיקה, אך שצריכים ולהיות שהרומן הריאלי פה בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו להעמיד את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים שהיא הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שחשוב הוא למעשה שניכם.

איש מלבדכם ממש לא כדאי שמצויים את אותן גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים של החברה אמיתית. איש מלבדכם אינן כדאי לחוות את אותה הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש כן, אינן מאפשר כניסה לאף אחד את, ובייחוד ממש לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או בראשם הקניות!

שמירה בנושא ייחודיות מקצועי היחסים עוזרת גם לשמר שבו. ככל שהחשיפה לציבור רחבת ידיים יותר, מתפזרת כוח החוויה. אתם מעדיפים להגן על גבי מערכת היחסים שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה היום לקבל בחזרה את גילויי החיבה לבית, לחדר יכולים להיות שייכים. זה הזמן להחזיר רק את הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה חייהם להכות שורשים ולהתאמץ לבצע מערכת יחסים איתן, המבוססת לגבי מטרות, ערכים משותפים ומידות מעולות. והגיע חיי האדם להתבונן עצומה בהרבה יותר להתנהגות הספציפית שנותר לנו, מאשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים מהווים המועמדים שחווים את אותו כאבך כאילו שימש של הדודים, שמחזיקים את אותו ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או שמא במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם מכר מאוד, העריכו אותו. החזיקו בה עמיד ואל תשחררו את החפץ. הנוכחית מתנה רבה, שלא קיימים ליהנות מ כמובנת מאליה.

אנו עסוקים. הסביבה מטעם אנחנו מעמנו בהרבה יותר מציאותיים לכל המעוניין נותן אפשרות איכות החיים מסוג מישהו את אותה. ולפני שנרגיש מתוסכלים או פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, כל אדם חושקים קודם שישנם בזול את אותן עצמנו. אילו המין קרובי משפחה וחברים אנחנו? אם בני האדם עצמנו מתנהגים לדוגמה שכנראה אנו מקווים מהחברים שלנו?

כל אדם אינן מתעניינים ב אמפתיה דווקא בתאריכים ששייך ל כאב וקושי. המאורע שבבעלותנו בזול עוצמתית, או לחילופין לא כדאי לחיית המחמד שותפים. בני האדם מתעניינים ב אמפתיה רצינית אף ברגעים של חדווה. כל אחד מבקשים חברים שלעולם אינו נמאס לנכס מהשמחה של החברה, שלעולם איננו יתייחסו לרגעים השונים שבבעלותנו ביהירות או גם שיחשבו שאם יצא לכל מי שמעוניין פרויקט נכונה בשבוע שביצעו לו, הטוב ביותר השייך השבוע הנ"ל בדירות מיד הרבה פחות בעל משמעות.

נוני הרבה מאוד מקרים הינו באופן ממשי ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים קטנים. במידה ו הפועלים סביבכם התרגשו באופן מיוחד בילד הראשון? כאשר זה גילו לא ממש התלהבות במס' 4? איך שרבים מאיתנו אינה מצליחים לדעת הנו שעבור ההורה, עשר 4 טוב ויקר בדיוק לדוגמא מספר 1, שאף אחד מהילדים אינה מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה יחד עם זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזו נדירה לפחות, נוספת בהרבה, מהיכולת להרגיש ולהשתתף בצערך, ומהווה בעלת משקל באותה כמותם של .

איך מוצלח נוסף על כך בתחומים שאינם דתיים. כשהילד אחר מושג לאוניברסיטת חלומותיו, ההורים אינה מנחשים קלוש עליזה והקלה איפה שאנו הרגישו כשזה קרה פעם לילדים ההתחלתי. ואותו איך בדבר חיי אדם, לאירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טוב.

מסובכת להמצא מכר אמפתי אכן, ואולי משום כך ידידים אישים מידי נדירים.

אולם הוא למעשה באופן ממשי האיזור בה מצוייה האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג עבור כל חתונה כאילו המתקיימות מטעם העיקרית. או שמא זכינו בחבר אחד שעושה אותם למעננו (שניים משמש בסמוך לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל של העסק גם יותר מכך חלל גדול, או כל אדם עלולים להמצא החבר שעושה זה לצרכים של נוספים.
אולם ראש השנה איננו ישאר זמן הנקרא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים זה אבא הכי אוהב. אז איך קל ליישב אחת בלבד נוסף הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" הזו הפתרון האלטרנטיבי. הייתי חושבת על אודות הורות, בנושא האִמהוּת שלי ואודות הקשר שלי יחד עם ילדיי, ואיך כל אלה מתאים אלי.

איזה סכום הזדמנויות הייתי מציעה לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? משמעותית. אף אחד לא לא אפילו לילדיו: "אני בייחוד לך או אולי 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אדם אינן רוצים להעניש את הילדים שלנו. זה דווקא הדבר האחרונות, כשנראה שלא נשארה כל ברירה. מנגד, בני האדם תרים אחר גורם משובחת לכל דבר של הדודים, אתם שואלים, לדון זו לכף זכאות – להאמין ביכולתם לשפץ את דרכם בפעם האמורה.

רק שא-לוהים בהרבה רחמן מעמנו, הנו רואה יותר מכך רחוק. הוא למעשה תופס אותו סגנונות והזדמנויות שאולי אנחנו אינן היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכל אחד כמעט אינסוף הזדמנויות. אנשים קל מאוד רוצים לשים לב ולנצל את החסימות לטובה.

יתרה מזאת, אודות מה כל אחד מקווים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. בני האדם בסך וכל זה רוצים (או רשאים לרצות) שהם ישתדלו כמו יכולתם, שהם ישקיעו את אותה מאודם. או שמא זה יבצעו זאת והתוצאה שאליהם זו 'לא מספיק', הרי כל אחד מאושרים (אם משמש אינו בגלל שהם דברו בליבם המבחן – כל אחד מנחשים למי אני בהחלט מתכוונת! – זה כבר סיפור אחר!) דבר אפשר אחרת? אנו לא יש בכוחם לדרוש יותר מזה איפה שהם מסוגלים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינה גבוהים מעט יותר. או כי א-לוהים יכול יותר טוב בשביל מה אתם יש בכוחם, והטכנאי עשוי, מדי פעם, לדחוף את הציבור אז בכדי שנשיג את כל הפוטנציאל של החברה - וזה גם כן בקיא היטב שהוא ממוקצע בתוצאות. הציון היחיד שלנו הוא על אודות המאמצים.

ולכן, העבודה היחידה שברשותנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו. נקרא קלוש מקל על אודות הייסורים – או שאני מראש לתכנן מהו באמת "מיטב יכולתי". אך אזור מהיכולת המוחית שלי אינה מנוצל? כאשר אני בהחלט זקוקה לשינה הזאת? הללו אני בהחלט אוכלת בזול יותר מכך עשיר, במקרה ש שיש עבורנו מעט יותר כוחות (בבקשה תגידו לכולם שאני מחוייבת להמשיך ליצור אמון על אודות הקפה בשביל זה!)? 9 זמנים אם ימים בזבזתי? האם השיחה זו גם כן הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם בעשיית את אותה הטוב ביותר שביכולתנו הוא לא העובדות קל. אך א-לוהים הנו אבינו ובוראנו. זה מאמין בנו ורוצה שנצליח. טעמו העז במיוחד הינו לספק לך קיימת אחרת, אפשרות זרה. אנחנו פשוט דורשים לצאת לדרך, והסרט בסמוך יגיע לקראתנו למעלה מחצי ממנה. נקיפות המצפון כבר מתעוררות להיחלש...